עוד כתב רש"י מקשינן לרב יוסף הי תנייא והי לא תנייא וכולי הכוונה בזה שהרגיש רש"י דבשלמא לפירש תוספות שלא הקשה רב יוסף אלא קושיא אחת והיא תלי תנייא בדלא תנייא ניחא דמקשי המקשה דהא תנייא והא תנייא אבל לפירוש רש"י שהקשה רב יוסף קושיא אחריתי זולת זו והיא מריה דאברהם כלומר שאין לו הבנה כלל לדבריו דלא משני מידי מאי קא מקשי לרב יוסף הא תנייא והא תנייא על כרחיך לדברים אלו אין להם הבנה דהא לא קא משני מידי לכן אמר רש"י ומקשינן לרב יוסף כלומר להיות שרב יוסף שכח תלמודו עד שטעה ועלה במחשבתו שדבר שמואל דברי' בלי הבנה לכן אפשר שטועה גם כן וחושב דלא תנייא כלל ולכן מקשינן ליה לרב יוסף הי תנייא והי לא תנייא הא תנייא והא תנייא ולא יעלה על דעתך דלא תנייא כלל עם היות דאין הכי נמי שהקושיא הראשונה שרמז באומרו מריה דאברהם במקומה עומדת אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה אמר שמואל.
דברי ריבות · חלק רל״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.