דברי ריבות · חלק רל״ט סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אמר רב יוסף מריה דאברהם תלי תניא בדלא תניא מס' כתובות דף ב' ע"א כתב רש"י תמה על דברי רבו ואמר מריה דאברה' מה זה היה לשמואל לומר כן ועוד שחלה רב יוסף ושכח תלמודו ותוהא על דבריו הראשוני' כונת רש"י בסוגיא זו לחלוק עם מה שפירשו התוספו' וזה שהתוספות כתבו אין שואל הטעם למה נישאת בד' דאם כן לא הוה משני אלא הכי פירושה מפני מה אמרו כלומר מאי נפקא מינה וכו' רש"י לא הלך לשיטתו בשביל שתי קושייות חדא דהשתא הוי פירוש מפני מה אמרו מאי נפקא מינה ולבסוף כשאמר וחידש ותנשא באחד בשבת הוי פירוש מפני מה אמרו כמשמעו ששואל טעם למה נישאת בד'. ועוד מאי קא מתמה רב יוסף באומרו מריה דאברהם תלי תנייא וכו' לפי פירוש התוספות שפירש שמניח נפקותא זו המפורשת ותופס נפקותא אחרינא ומה בכך היא הנותנת שלהיותה מפורשת אין צורך להזכירה וזו שאינה מפורשת איידי דחביבה ליה הזכירה ואפשר שלזה כוון התוספות באומרו ורב יוסף קא מתמה מריה דאברה' וכו' כלומר שאינה קושיא עצמית אלא תמיהא בעלמא לעורר לבא להגיד האמת אבל רש"י לא כן ידמה אלא שגם בתחלה פי' מפני מה אמרו וכו' הוא ששואל ממש טעם התקנה וכי תימא אם כן לא משני מידי כמו שהקשו התוספת לזה אמר רש"י לפי ששנינו וכו' לקמן מקשי עלה כלומר אין הכי נמי דדברים אלו אין להם הבנה וזהו מה שמקשי לקמן באומרו מריה דאברהם וכתב רש"י מה זה היה לשמואל לומר כן הכונה לומר שכיון שרב יוסף שכח תלמודו והיה סבור שכן אמר שמואל היה תמיה עליו איך אמר כן שהם דברי' שאין להם הבנה כלל כמו שאמרו התוספות דלא משני מידי. ועוד לו הונח שיהיה הבנה לדברים אלו מכל מקום קשה תלי תנייא בדלא תנייא באופן שהם שתי קושיות האחד שאין לו הבנה כלל בדבריו וכנגד זה אמר מריה דאברהם שתמה תמיה גדולה בדברו דברים בלי הבנה ועוד קושיא שנית תלי תנייא בדלא תנייא.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.