דברי ריבות · חלק רכ״ז סימן ז׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ואף על גב שכתב הרשב"א כל שטר שלא נעשה מרצון המתחייב אינו אלא כפנקס בעלמא וכו' סימן אלף ר"ט דמשמע דווקא שלא ברצון הא ברצון חשיב שטר יש לומר דעד כאן לא קאמר הרשב"א דברצון חשיב שטר אלא כשמעידין בפיהם העדים שאמרה להם שיכתבו שטר ולכן כיון שמחמת העדות שהעידו בפיהם העלוהו למדרגת שטר אע"פ שלא יעידו בפיהם על הקידושין אלא אחתימת ידיהם לבד סגי אבל בנדון דידן שלא העידו כלל בפיהם אלא אחתימת ידייהו כי היכי דלא חשיב עדות לענין הקדושין דמפי כתבם הוא גם כן לא הוי עדות למה שכתוב בו שכך צוותה לכתוב וכמו דלא חשיב עדות לענין מציאות הקדושין גם לא חשיב עדות לענין שכתוב בו שכך צוותה כיון שהכל בשטר אחד ואפושי במחלקות לא מפשינן וזה דכל הני אשלי רברבי שהבאתי לעיל סברי דאפילו שיכתב שטר קידושין מדעת שניהם בבירור לא חשיב עדות הכרת החתימה עד שיעיד בפיו הקידושין עצמן ונאמר שהרשב"א סבר דבלא שום עדות בפה לא מהקדושין ולא מרצון כתיבת השטר שיועיל זהו דוחק אלא לפחות שיעידו בפיהם על רצון כתיבת השטר ואז חשיב שטר דיכול לאסהודי אחתימת ידיה ובנדון דידן לא אסהידו כי אם אחתימת ידייהו א"כ לא חשיב עדות כלל וקדושי הר' יוסף קאזיש יצ"ו הן קדושין גמורין ומותרת גאמילה הנזכרת להינשא לו ומה גם עתה שכבר נפסל העד האחד בחשוד על השבועה שהוציא שקר מפיו בשעת השבוע' וגם שהעיד עדות שקר שהם דברים גלויים וידועים לכל שהם עבירה דפשיטא ופשיטא שתוכל להנשא להר' יוסף קאזיש הנזכר דאפילו נחשיב השטר לשטר גמור אין כאן עדים כי אם עד אחד ואין דבר שבערוה פחות משנים.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.