דברי ריבות · חלק רכ״ה סימן ה׳

הרי הני תרי אשלי רברבי רבינו שמחה ואביגדור הכהן סברי בפירוש דבשטר ראיה על קדושי כסף אפילו נתקיים בחותמיו לא חשיב עדות מפיהם ולא הוי עדות כלל ומותרת לעלמא בלא גט וכן כתב בעל המאור על מה שכתב הרי"ף בפרק ארבעה אחים הא מילתא מקשו בה רבנן היכי אמרינן הכא אמר רחמנא מפיהם ולא מפי כתבם וכו'. ולי נראה הפירוק הנכון מפי כתבם הוא שפסולה עדותם אבל מפי כתבם לא וכל שטרי הלואה מקח וממכר וכו' עד אלמא כל כי האי גוונא כתבו שלו הוא ולא כתבם של עדים אבל היכא דכתבו מנפשייהו בשטר שצריך לומר כתובו ולא אמר להם כתובו הא ודאי מפי כתבם הוא אי נמי היכא דחזו אינהו מיכתבא ואתו מסהדי בבי דינא על פה הא נמי מפי כתבם הוא שאין בית דין רואין את העדות מן הכתב אלא מפי העדים הוא ששומעים והם ראו מן הכתב והוה ליה מכתבם ולא מפיהם הרי שכתב דבשטר דכתבי ליה מנפשייהו שלא ברצון המתחייב כמו שכתב הרשב"א חשיב מפי כתבם אפילו יקיימו החתימות אם לא יעידו בפיהם ואפילו אם יעידו בפיהם אם אינם זוכרים העדות אלא מתוך הכתב חשיב מפי כתבם כיון שנעשה שלא ברצון המתחייב.