דברי ריבות · חלק רכ״ד סימן א׳

שאלה מעשה שהיה כך היה שביום שבת קדש ח"ה של פסח שנת ה' ש"ל קמו רבים מאנשי סגולה יחידי ק"ק לישבואה יע"א ונמנו וגמרו ביניהם להתיר הסכמה אחד שקבלו עליהם זה כמה שנים להיות זקוקים ומחוייבים לשמור לעשות כל מה שיגזרו עליהם שבעה נרות המאירים ומזהירים הלא הם הגבירים והנשאים פלוני ופלוני יצ"ו הן במנוי פרנסים מהקהל הנזכר או גזברים או מעריכים או אנשי מעמד או ישיבת בית הכנסת וכל שאר עניני' הנלוים להנהגת הק"ק יצ"ו קבלו עליהם חומרת נח"ש לשמור ולקיי' כל מה שיגזרו עליהם השבעה הנז' לזמן עשר שנים וגם כתוב בהסכמה ההיא ונשבענו כלנו חתומי מטה לשמור לעשות ככל הכתוב וכו' ולראות יחידי הק"ק הנז' שהיו אסורי' בזיקי' מכח הסכמה זאת נאמנו וגמרו להתירה וקם שלוחם ועלה לתיבה בתוך קהל ועדה בהיות הקהל מלא על כל גדותיו ואמר דעו רבותי שהסכמה אשר הסכמנו להיות נזקקים למאמר השבעה הנז' אנו מסכימים עתה להתירה והרי היא בטלה וחשובה כחרש הנשבר וכדבר שאין בו ממש וכל אנשי הק"ק עמדו לא ענו עוד ואין פוצה פה ומצפצף.