ואם תאמר הא אמרינן בסנהדרין פרק זה בורר תנו רבנן אמר להן אחד אני ראיתי אביכן שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלוני הן של מעשר שני הם בבית לא אמר כלום בשדה דבריו קיימין כללו של דבר כל שבידו ליטלן דבריו קיימין אין בידו ליטלן לא אמר כלום. וכן פסק הרמב"ם הלכות זכיה ומתנה פ"י ובנדון דידן המעות הן בבית ואין בידו ליטלן ולית כאן מיגו ונמצא שלא אמרו כלום והרי המעות בחזקת היורשין וי"ל דהני מילי כשאין מעיד על זה אלא אחד וכלישנא דבריתא דקתני אמר להן אחד וכיון שאינו אלא אחד אינו נאמן אלא מטעם מיגו דאי רוצה נוטלן ונותנן לאותו שהוא מעיד עליו כמו שפי' רש"י אבל כשיש שנים שמעידין כך אפילו אין בידן ליטלו נאמנין וכדתניא בסיפא דההיא בריתא דקתני הרי שראו את אביהן שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלוני הן של מעשר שני הן אם כמוסר דבריו קיימין אם כמערים לא אמר כלום ופירש רש"י אם כמוסר אם נראה להם כמוסר דבריו לבניו באמת אם כמערים שלא יחזיקוהו כעשיר וכו'. וכן פסק הרמב"ם שם בפרק הנזכר הרי שלא תלה הענין כשהן שני' שיהיה בידם ליטלו אלא שלא יהיה כמערים ובנדון דידן כפי מה שבא בשאלה הן מעידין שהיה הנפטר נותן המעות הנזכר שם לשם הקדש בכל לבו ובכל נפשו בלי שום מין ערמה וכיון שכן פשיטא ופשיטא שהמעות הללו הן בחזקת הקדש ואין להם ליתומים שום זכות בהם.
דברי ריבות · חלק רכ״ג סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.