אבל בנאמנות דנדון דידן השותפים נתחייבו להאמינו לה"ר אישטרוק הנז' בלא שבועה במה שכבר נתחייבו השותפין אלא שהם מסופקים אם טוען אמת אי לא נתחייבו להאמינו בלא שבועה אבל קצבת החיוב כבר נודע להם בשעה שחל שעבוד הנאמנות דאי לא תימא הכי הרי כתב הרמב"ם פרק ט"ו הלכות מלוה ולוה התנה עליו שיהיה נאמן כשני עדים אף על פי שהביא עדים שפרעו הרי זה גובה ממנו בלא שבועה וכו' ואמאי לימא שהתנאי ההוא הוא חיוב בלא קצבה שאפשר שיטעון המלוה שלא פרע לו כלל או רביע או שליש אלא ודאי כיון שאין הנאמנות אלא לפוטרו מהשבועה מהחיוב הנודע מהני התנאי כך בנדון דידן שהאמינהו לפוטרו משבועה מהחיוב המוטל כבר עליהם מהני תנאה. ועוד דאיכא שבועה בדבר וחייבין השותפי' להשלים כדי לקיים שבועתם וכמו שכתב הריב"ש סי' שמ"א בענין אסמכתא יעויין משם זהו מה שנראה לע"ד יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק ר״כ סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.