אחר שכתבתי מה שכתבתי לשמע אוזן שמעתי שיש מגמגם בזה בבחינת שאין לנאמנות הזה קצבה וכסברת הרמב"ם שכתב פרק כ"ה הלכות מלוה ולוה דאין אדם משתעבד בדבר שאינו קצוב לזה נראה לעניות דעתי שמלבד שכמה גדולי' ומורי הוראה חלוקי' על הרמב"ם בסברא זו הרמ"בן והראב"ד והרש"בא והר"יטבא כמו שהביא כמהר"ר יוסף קארו נר"ו ח"ה סי' ס' וכתב הריטב"א שגדולי בעלי הורא' לא הסכימו עם הרמב"ם ורבותי עושים מעשה בכל יום לפי שהדבר מוכרח להם מכמה מקומות וכו' ולכן במקום שכמה גדולים רבים ועצומים חולקים עליו אינו מן התימה שלא לסמוך עליו מכל מקום מצינן למימר דבנדון דידן אפילו הרמ"בם מודה וזה דעד כאן לא קאמר הרמב"ם שאינו משתעבד בדבר שאינו קצוב אלא כשאמר לו תן לו ואני ערב וכיון שאינו יודע הדבר שחייב עצמו לא סמכא דעתו שאינו יודע עיקר החיוב. כמה הוא.
דברי ריבות · חלק ר״כ סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.