דברי ריבות · חלק רי״ט סימן א׳

שאלה ראובן מת ובאה אלמנתו לבית דין בשטר כתובתה בידה המחזיק ששים ושבעה אלפים לבנים ממון נדונייתה ומה שהכניסה לו ועוד שהוסיף לה מדיליה שלשים וארבעה אלפים סך הכל ק"א אלפים לבנים ותבעה מהם להגבות לה כתובתה ובית דין נזקקו לדבריה והוציאה לפניהם מטלטלי בית כסף וזהב ושימושי ערסא ועלתה השומא ההיא חמשה ושבעים אלף ובכן השביעה שבועת אלמנה כדת וכהלכה שוב באה האלמנה ותבעה משמעון חזקת חצר אחד שנתן לה בעלה בהיותו בחיים בטענת שהבתים ההם משועבדים לכתובתה ואין במתנת בעלה כלום שהרי חסר לתשלום פרעון הנדונייא והתוספות כ"ו אלף לבנים שמעון טוען שאין לה שעבוד לגבות התוספת אלא בחצי נכסי בעלה כמבואר בתקנת טוליטלה והמנהג בעיר על פי תקנת טולטולה שכל אלמנה שתבוא לגבות כתובתה מגבין לה כל מה שהכניסה לו בנדונייתה משלם על פי השומא שהעלו השמאים בשעת הנישואין אמנם התוספת אין מגבין לה משלם אלא רואין מה שנשאר מעזבון הבעל אחרי שהגבוה כל מה שהביאה ומגבין לה חצי הנכסים כגון אם היה התוספת עשרים אלפים לבנים ונשארו עשרה אלפים לבנים בעזבון הבעל חוץ מנדונייתם מגבין לה חמשה אלפים לבנים והחמשה אלפים הנותרים הם ליתומים ואם נשארו עשרים מגבינן לה עשרה אלפים לבנים וליתומים עשרה אלפים ואם נשארו שלשים אלף מגבינן לה חמשה עשר אלפים וליתומים חמשה עשר אלפים ואם נשארו ארבעים אלף לבנים אז מגבינן לה כל התוספת משלם זה המנהג בעיר על פי התקנה ולכן טוען שמעון כי מאחר שממון נדונייתה ומה שהכניסה לו היה ששים ושבעה אלפים וכבר הלכו השמאים ושמו כל אשר לה בבית בשבעים וחמשה אלפים לבנים נמצא שכבר גבתה כל ממון נדונייתה ומה שהכניסה לו משלם והותיר בנכסי בעלה שמנה אלפים. ועוד הניח המת בתים אחרים בני חורין עם חצר אחת שבאים לדון עליו יעשו חשבון מהכל ותגבה חצי הנכסים מבני חורין שאין לגבות מהמשועבדים כל זמן שיש בני חורין כמו שהוא הדין והמנהג בעיר האלמנה טוענת כי הבתים ההם אשר היו בשם המת כבר מכרם בעלה לאביה ושמעון טוען כי אחד מהעדים הוא פסול לעדות והביא עדים שחתר בית אחת בר"ה של יהודי וכו' וגם שנמצאת הגניבה בידו וגם הביא עליו עדים שנשבע במעמד כל הקהלות שילך וימיר הדת אם לא יעשו חפצו.