דברי ריבות · חלק רי״ז סימן ד׳

ואף על פי שמדברי הרמב"ם יראה ששומר שנתן ביד בניו שאם הודיע להם שהוא פקדון דפטור ודינו של המפקיד עמהם ואם אין להם לשלם הוא מפסיד וא"כ בנדון דידן שראובן נתרצה שיתנו המשכנות ביד המורשה לדבריו אין לו טענה עם שמעון כי נסתלק הוא ודינו של ראובן עם המורשה כיון דאיכא כל הני רברבי דאמרי שדינו עם שמעון וראובן הוא מוחזק מוקמינן ממונא בחזקתיה ולרווחא דמילתא אמינא דבנדון דידן אפילו הרמב"ם וסיעתו יודו שדינו עם ראובן דעד כאן לא קאמר הרמב"ם שדינו עם בניו אלא היכא שהשומר הראשון ובניו היו שוים ר"ל או שומר חנם או ש"ש שמדעת נותן כיון שכל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד והוי כאלו פי' או שישמור הוא או שישמרו בניו ולא יהיו לו דין ודברים עמו אבל אם הוא שומר שכר ובניו שומר חנם וזה יודע שדרכו ליתנ' ביד בניו איך נאמר שנתרצה זה המפקיד שאם יתנ' לבניו שיהיו הם שומר חנם והוא יהיה פטור א"כ מה הועיל שנתן לו שכר אחרי שאם בא הפקדון ביד בניו אינם כי אם שומרי חנם והוא פטור ואין לו דין ודברים עמו.