דברי ריבות · חלק רי״ז סימן ב׳

תשובה הדין עם ראובן בעל המשכנות וזה מכמה טעמים ראשונה כי הנה המורשה של שמעון מכר המשכנות כדי לשלח המעות לשמעון ושמעון טוען שאינו יודע אם שלח המורשה דמיהן אם לאו כי הנה הוא מודה ששלח המורשה אליו כמה מעות אבל בהיות שהי' בידו סך גדול אינו יודע ממי הם וראובן ג"כ טוען שמא שלחם שהרי שלח לך כמה וכמה ואולי היו אלו המעות בתוכם באופן שכל אחד מהם מספקא לי' אם באו ליד ראובן וא"כ נדון דידן הוי כאילו אמר לויתי ממך מנה ואינו יודע אם פרעתיך והלה אומר איני יודע אם פרעתני דהואיל וטענו שניהם טענת ספק אפי' לצאת ידי שמים אינו חייב ואע"פ שלא מצאתי זה בבירור וזה כי בעל הטור ח"מ סימן ע"ה כתב טענו שניהם ספק כגון שטענו הלויתך ואיני יודע כמה וכו' שמשלם לו מה שברור לו ויוצא בו אף ידי שמים ואיכא למימר דוקא כי האי גוונא שאינו יודע כמה והוי כאיני יודע אם הלויתני אבל בנידון דידן שהוא אומר הלויתני ואיני יודע אם פרעתיך אף ששניהם טוענים שמא אפשר שלא יהיה הדין כן עם כל זה כי דייקינן לשון הרא"ש ז"ל נראה שאין חילוק ביניהם שהרי גבי ההוא מנה לי בידך והלה אומר איני יודע דפליגי בה אי בריא ושמא בריא עדיף כתב וזה לשונו והלה אומר איני יודע פירוש אם הלויתני והלכתא כרב ור' יוחנן לרבי יוחנן ומיהו משתבע דלא ידע אבל אם אמר איני יודע אם החזרתי לך בהא מודו רב נחמן ור"י דחייב והשתא מודו למאן לאו לרב הונא ורב יהודה דאמר חייב ברי ושמא ברי עדיף הא אם הי' שניהם טוענים שמא מוקמינן ממונא בחזקת מריה ואפילו לצאת ידי שמים נראה שאינו חייב שהרי כתב הטור שאינו חייב לצאת ידי שמים אלא בטוענו בריא אבל בטוענו ספק לא מחייבינן ליה מפני שלא דקדק דיכול למימר דקדק ושכח שהרי אף התובע שכח וא"כ בנדון דידן שנתנו ביד המורשה המשכנות למכרם ולשלח המעות לראובן לא שייך הוה ליה לדקדק ואפי' לצאת ידי שמים אינו חייב.