ואחר שהוכחנו שאין לו לראובן שום זכות מכח שטר זה לומר לקוח הוא בידי זה הבית איך יעלה על לב שום אדם לומ' שיוכל ראובן לומר לקוחה היא בידי שהרי אכלתיה שני חזקה בהיות שיש ביד שמעון שטר לקיחת החזקה שהיא שלו וגם שטר שני שכותב שירד ראובן לתוך החזקה בתורת שכירות ושיתן ראובן לשמעון כל כך שכירות מידי חדש בחדשו כמו שכתוב בשאלה ודאי דבנדון זה כולי עלמא מודו שהחזקה בחזקת שמעון היא וטעמא דמילתא דלא מבעיא לסברת הרמב"ן והרא"ש שהביא הטור סימן ק"נ דסברי היכא שידוע שירד בתורת משכנא אין לו בה חזק' לעולם אפי' אם ידוע ששלמו ימי המשכונ' והחזיק בה שלש שנים אחר כך וכו' וגם הריב"ש סימן שכ"ז כתב וזה לשונו מסורת בידינו מגדולי האחרונים ועליהם אנו סומכין שלעולם אין חזקה מועלת אלא אם כן ירד מתחלה בתורת מקח וכו' דפשיט' ופשיטא דאין לראובן שום זכות ובטענתו כיון דאיכא שטר שירד לתוך הבית ברשות ובתורת שכירות אפילו החזיק בה אחר כך כמה שנים.
דברי ריבות · חלק רי״א סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.