ובר מן דין לו הונח שנאמר שאף טענת כבר פרעתי הב' אלפי' אש' ולקחתי החזקה הנז' נכנס בענין השטר אין לראובן שום זכות בזה משום שהרי זה לא בא אלא מכח זה השטר וכיון דמשתמע לתרי אנפי אמרי' יד בעל השטר על התחתונה ואמרי' דלא הימנוה אלא לענין טענת מחילה או לענין לכתוב לו שטר המכירה פעם שנית כמו שכבר כתבתי ואע"ג שכתב בשטר בכל מה שיתבע דמשמע שכולל דברים הרבה הרי כולל כמה חלוקות טענת מחילה במציאות חיוב המכירה וגם טענת מחילה בחיוב סך המכיר' וגם האמינו לענין אם טוען שמעון כבר מכרתיה לך וראובן טוען לא מכרת ולא כתבת לי שטר האמינו לחייב לשמעון לכתוב לו שטר מכירה וכיון דאיכא כמה חלוקות לא אמרינן שכולל הנאמנות גם החלוקה הזאת כיון שהדין נותן דיד בעל השטר על התחתונה ומה גם עתה שאין חלוקה זו מעין השטר כמו שכתבתי ומה שכתב עוד שם בפסק ההוא שבשטר יש קנין ושבועה שנשבע שמעון וביטל דעתו שמעון ותלה אותו בדעת המוכר שכן כתיב ועל דעת פלוני וכתב הרמב"ם שאפילו שהדין שכשאדם מוציא שבועה מפיו יכול לומר כך היתה כונתי היינו כשנשבע סתם אבל כשנשבע על דעת אחרים כבר ביטל דעתו ותלה אותו בדעתם וכו' האמת הוא שזה הלשון בדאו מלבו שאינו כתוב בשטר כי אם וגם נשבע פ' שבועה חמורה בתורה כראוי לגמור ולקיים כל הנז' לעיל וכו'.
דברי ריבות · חלק רי״א סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.