ועתה ראיתי פסק מחכם אחד על ענין זה והרבה בכמה דברי' וצלל במים אדירי' והעלה שהדין עם ראובן ואני בדקתי בקנקנו לראו' מה טיבו ומצאתי ראיתי שכל מעשה תקפו וגבורתו לזכות לראובן הוא שכתב שאף לדברי הרמ"בן והנמשכים אחריו דסברי שאינו נאמן ראובן לומר לקוח הוא בידי משום דכיון שירד ברשות הוי כעדים וראה והוה ליה לאזדהורי בשטרי' היינו מטעם חזק' לחודה והו' ליה לאזדהורי בשטר חזרת הקניי' וכיון דלא אזדהר ולית ליה שטר איהו הוא דאפסיד אנפשי' אבל בנדון דידן ליכא למימר הכי שהרי אזדהר טובא כיון שיש לו שטר שהאמינו וכו' ואין שום פירוש בלשון השטר שהאמינו אלא במה שיאמר שחזר ולקח דהיינו במה שיתבע ומה יש לו להתבע מהקונ' כי אם שיקרע שטר הקניי' עכ"ד ועל כן אמרתי שאין נמוקו עמו.
דברי ריבות · חלק רי״א סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.