דברי ריבות · חלק רי״א סימן ט״ו

וכיון שכן בנדון דידן אין לך קול גדול משטר השכירות שנכתב ונחתם בעדים ועוד היום הוא קיים וודאי דאית ליה קלא שזהו הטעם דבמלוה בשטר גבינן ממשעבדי משום דאית ליה קלא ולוקח הקרקע מהלוה איהו דאפסיד אנפשיה אם כן נמצא דשטר השכירות חשיב כמחאה וכן נראה מתוך דברי הרמב"ם פרק אחד עשר הלכות טוען ונטען שכתב על מה שכתבתי לעיל שכשאכל ראובן פירות הקרקע שלש שנים רצופות מעמידין החצר ביד ראובן מפני שאומרים לו לשמעון אם אמת אתה טוען שלא מכרת למה היה זה משתמש שנה אחר שנה בקרקעך ואין לך עליו לא שטר שכירות ולא שטר משכונא ולא מחית משמע שהתמיהה היא איך לא מחה כיון שאין בידו שטר השכירות אבל אם יש בידו שטר שכירות אף על גב דלא מיחא אין בזה כלום משום שהשטר הוא במקו' מחאה דקלא אית ליה ולכן להעמיד החצר ביד ראובן כתב הרמב"ם אין לך עליו לא שטר שכירות ולא שטר משכונא ולא מחיתא וכיון דבנדון דידן יש לו לשמעון שטר שכירות אין לך מחאה גדולה מזאת כ"ש שטוען שמעון שבפועל היה מוחה ושואל ממנו דמי השכירות אלא שהיה דוחה אותו מיום ליום כי איש עני הוא ראובן הנזכר ונצרך וגם כבר גבה ממנו קצת מדמי השכירות.