דברי ריבות · חלק ר״ח סימן ג׳

ועוד שהרי רוב הפוסקים הסכימו על כך הר"יף והרמ"בם דמאי דאמרינן השכר לאמצע הוא דוקא בשור לחרישה ומכרוהו חי אבל אם טבחו שראוי ליחלק לאבריו או שלקחו פירות או סחורה כיון שראוי ליחלק חולקין לפי המעות וכתב הה"ר יוסף קארו נר"ו דכיון דהרר"יף והרמ"בם מסכימים לדעת א' הכי נקיטינן וכיון שכן נמצא שאם הפשוט לא יסכים על כך הוא הוא המבטל דברי המת שמכריח את הבכור ליטול חלק ממונו אבל הבכור רוצה לקיים מצות אביו אלא שמוסיף על דברי המת במה שלא מיחה המת ולא דבר מאומה על זה שרוצה ליטול בריות כפי מעותיו אלא אדרבא אמרינן דעת המת שכך רצונו שמעולם לא רצה לגרע כח הבכור ועוד שכך הדין לדעת רוב הפוסקי' שיטול כל אחד לפי מעותיו. ועוד בר מן דין אפי' יהיה הדין בעלמא שיהיה השכר לאמצע בנדון דידן לכולי עלמא יטול כל אחד לפי מעותיו וטעמא דמילתא כתבו התוספות פ' מי שהיה נשוי דף צ"ג על הא דאמרינן פ"ק דבתרא אמר ליה רב יהודה לרב הונא לדידך אמרת לית לך דינא דגוד או אגוד בכור ופשוט שהניח להם אביהם עבד ובהמה טמאה כיצד הם עושים אמר ליה שאני אומר עובד לזה יום אחד ולזה שני ימים והקשה ר"ת אמאי קשיא ליה מבכור ופשוט ליקשי ליה משניהם פשוטים ותירץ רבי דלהכי קשיא ליה בכור ופשוט משום שור לחרישה ועומד לחרישה לכולי עלמא השכר לאמצע משום הכי פריך כיצד יעשו דבזה אין נוטל הבכור פי שנים ומשני עובד לזה יום אחד ולזה שני ימים ולא דמי לשור לחרישה ועומד לחרישה משום דהתם אדעתא דהכי נשתתפו אבל גבי בכור דלא שייך האי טעמא כל אחד נוטל כפי חלקו וגם במרדכי פרק מי שהיה נשוי תירץ ואמר שאני התם דמן השמים הקנו לו ויש לדמותו להא דאמרינן לקח זה בשלו וזה בשלו ונתערבו זה נוטל לפי מעותיו וכו' לפי שלא נשתתפו בתחלה לרצונם. הרי לך שאפילו בשור לחרישה ועומד לחרישה דלכולי עלמא בעלמא חולקין בשוה מכל מקום בבכור ופשוט אמרינן דכל אחד נוטל לפי מעותיו ועובד לזה יום אחד ולזה שני ימים משום דלא נשתתפו בתחלה לרצונם אף בנ"ד יטול כל א' בריוח כפי מעותיו שלא נשתתפו בתחילה לרצונם זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי. הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.