תשובה לענין אם ראוי להשיא' מנכסיו פשיט' ופשיטא דאם לא ציוה ראובן בעת פטירתו שלא תנשא בתו מנכסיו ודאי שחייבים היתומי' להשיא' וראיה לזה דגרסי' בכתובו' פרק מציא' דף ס"ח האומ' אל יזונו בנותיו מנכסיו אין שומעין לו אל יתפרנסו בנותיו מנכסיו שומעין לו שהפרנס' אינה בתנאי כתובה ופירש"י שהפרנס' חוב חייב עליו בתנאי כתוב' אלא חוב על היתומים הוא היכא דלא ציוה האב דלא לפרנס' הרי לך דדוקא כשציו' בשעת מיתה שלא לפרנס' אז שומעין לו שלא לפרנס' אבל כשלא ציוה על כך פשיטא דחייבי' היתומים לפרנס' ועוד מצינו גדולה מזאת שאפי' התנ' בשעת נישואין שאל יתפרנסו בנותיו מנכסיו כיון שבעת פטירתו לא ציוה כן לא סמכינן למה שהתנה בשעת נישואי' וזה שמצינו רבינו האי גאון גורס בההוא דלעיל אל יתפרנסו בנותיו מנכסיו אין שומעין לו ופי' דמיירי שמתנה בשעת נישואין ואף על פי שגילה דעתו בשעת נישואין שאינו רוצה שיתפרנסו בנותיו מנכסיו אפשר דבשעת מיתה הדר ביה וכמו שהביאו הר"ן שם בהלכות הרי לך שאע"פ שהתנ' כן בשעת נישואין כיון שלא המלה מיותרת ציוה כן בשעת מיתה לא מהני כ"ש בנ"ד אם לא התנה בשעת נישואין ולא בשעת מיתה דפשיט' ופשיטא דחייבים היתומים להשיאה מנכסי אביה.
דברי ריבות · חלק ר״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.