שם בגמרא תא שמע אמר לאחד מן השוק היכן שורי שגנב' וכו' הודה מעצמו אין אבל הודה אחר עדי' לא ואי סלקא דעתך שבוע' המחייבתו כפל וכו' קשה דלא פשיט מידי דהבריית' נקט שתי קצוו' אם העדי' לבד מעידי' שגנבו משלם כפל לחוד ואם הודה מעצמו לבד משל' קרן וחומ' ואש' לחוד בלא כפל אבל לעול' אימא לך אי איכא תרוייהו עדי' והודה דמשל' כפל וחומש ויש לומר דלתרץ קושיא זו כיון רש"י באומרו משביע' אני משו' הודה מעצמו דסיפא נקט וכו' כלומ' שבוע' זו לא נצרכ' אל' משו' סיפא ואם איתא דאיכא כפילא וחומשא בבת אחת הוה ליה למינקט בברייתא עצמה חלוקה אמצעית והיא באו עדים והודה דהשתא יש מקום לשבוע' זו אפי' בחלוקה עצמה דאיכא עדים דקאי בה ולא נדחוק לומר דנקט לה משום סיפא אלא ודאי מדלא קאמר הכי נראה ודאי דאין כפל וחומש בבת אח' זהו מה שנרא' לע"ד בפי' הדבור ובקושיי' הגמר' לפי מה שאמר לי לבי נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק ר״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.