דברי ריבות · חלק ר״א סימן ג׳

תשובה עיקרא דהאי דינא יתבאר מההי' עובדא דמייתי בגיטין פ' קמא הנהו גינאי דעביד חושבנא בהדי הדדי פוש חמש איסתרי זוזי גבי חד מינייהו אמרי ליה יהבינהו ניהליה למרי ארעא באפי מרי ארעא וקנ' מיניה לסוף אזל עביד חושבנא בין דיליה לנפשיה לא פש גבי' ולא מידי אתא לקמיה דרב נחמן אמר לי' מאי אעביד לך חדא דאמר רב הונא אמר רב ועוד הא קנו מינך אמר ליה רבא אטו האי מי קאמר לא יהיבנ' דליכא גבאי קאמ' אם כן קנין בטעות הוא וכל קנין בטעות חוזר. וכתבו התוספות שם פירש ר"ח וכן ר"ת שהיו בעלי דינין מודים לו אם היה הדבר ידוע בעדות ברורה דלא פש גביה מידי ומשמע מדבריהם דמנפשי' אין נאמן לומר טעיתי במה שהודיתי אע"ג דאית ליה מיגו דאי בעי אמר חזרתי ופרעתי וכן משמע מהא דתנן מנה לי בידך אמר לו הן למחר אמר ליה תניהו לי אם אמר נתתיו לך פטור אין לך בידי חייב ומפרש טעמ' בפ"ק דבבא בתרא משום דכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי ואמאי לא מהימן לומר לו אין לך בידי שטעיתי שהייתי סבור להיות חייב ואיני חייב כלום מיגו דאי בעי אמר פרעתי אחר כך אלא משמע דבמיגו לא מהימן לומר שטעה וכן פסק הרא"ש בפסקיו וכן דעת ר"י בעל התוספות וכ' שהטעם הוא משום דאין דרך בני אדם להודות עד שיכוון חשבונו יפה וכתב רב אלפס שם בהלכות הא מילתא פרישו בה רבוותא דלא עבדינן בה עובדא אלא היכא דאיכא סהדי דקדמיהון עבדו חושבנא ואשתכח דטעותא הוא אי נמי דקא מודי ליה דהכין הוא חושבנא ובהכין מיתוק' האי עובדא אבל היכא דליכא סהדי דמסהדי דהכין הוא חושבנ' אלא איהו דקא טעין הכי וחבריה לא קא מודי ליה לא מהניא האי טענתא מידי ומימרא דמסתבר הוא דאי לא תימא הכי כל שטרי דעלמא נמי נימא דבטעותא הויא מילתא ונפטר אלא לאו שמע מינה דהאי מימרא מעליא ותריצה הוא וכתב הר"ן דאפי' במקום מיגו לא מהימן לומר טעה דהוה ליה כמיגו במקום עדים דאי לאו דדייק מעיקרא לא הוה משעבד נפשיה למריה ארעא וכתב שם בשם הראב"ד דאי ליכא עדים הוא דיכול לומר טעיתי משום דלא דייק דמימר אמר אי טעינא הדרנא בי דליכא דמסהיד עלי אבל בדאיכא עדים מודה דאינו נאמן לומר טעיתי אפילו במקום מיגו דמצי למימר פרעתי משום דהוי מיגו במקום עדים וכן פסק הטור ח"ה סימן קכ"ו וכתב משום דלא שכיח שטעה אלא אדרבה אדם מדקדק היטב קודם שיודה וכתב שם מהררי"ק נר"ו דהכי הלכתא דבמקום שהודה בפני עדים אינו נאמן לומר טעיתי אפילו במקום מיגו ואין חולק על זה כי אם בעל התרומות דסבר דמצי למימר טעיתי במקום דאיכא אפילו הודאה בפני עדים ולית הלכתא כותיה דהוי יחידאה לגבי כמה וכמה גאוני עולם.