דברי ריבות · חלק ר״א סימן א׳

שאלה מעשה שהיה כך היה שראובן ושמעון עשו שותפות ביניהם וראובן היה דר בעיר א' ושמעון בעיר אחרת והיה שולח ראובן סחורות ליד שמעון למוכרם שם ושמעון שולח המעו' או סחורות אחרות ליד ראובן באופן שנמשך זמן מה שעמדו בשותפות' ונשאו ונתנו בסחורתם במשאם ובמתנם ויהי היום ויתפרדו איש מעל אחיו ורצו לחלק השותפות וילך ראובן לעיר שמעון ושם עשו חשבון השותפו' וביררו חשבונם עד שנסתלקו זה מזה ולא נשאר לזה על זה שום דבר ולכן הלך ראובן ואמר לשני עדים הוו עלי עדים איך אני מוד' בפניכם איך נתפרעתי ונתפייסתי וקבלתי כל מה שהיה לי אצל שמעון שותפי ולא נשאר לי אצלו שום דבר וציוה שיכתבו לו שטר מחילה שאפי' שיהי' לו איזה טעות שהכל מחל לו מחילה גמורה כמו שהוא כתוב בשטר מחיל' ויהי כאשר עברו שנים שלשה חדשים אחר זה החשבון הוציא ראובן שטר מסך מה על שמעון שהיה חייב לו וזמן השטר ההוא היה כתוב בזמן שטר המחילה וטען ראובן ששטר המחילה נכתב בבקר והשטר חוב נכתב בערב באופן שלא נכנס סך השטר ההוא בחשבון והוא מלוה חדשה ושמעון טען שהיה להפך שהשטר נכתב בבקר ואחר כך היה החשבון ונכנס בתוך החשבון השטר ההוא באופן שאין לך עלי כלום עד שעמדו אנשים סוחרים ופישרו ביניהם וגזרו עליהם מה שגזרו וחזר ראובן וציוה לעשות שטר אחד בפני עדים ואמר הוו עלי עדים איך לא נשאר לי אצל שמעון שום תביע' קלה וחמורה כי מכל המשא ומתן שהי' בינינו מהכל נתפרעתי וכו' וכל שלותא וטעותא הכל מחלתי וכו' כמו שכתוב הכל בארוכה פעם שנית כאן בשלוני"קי.