וראיה לכל זה שהרי בגדולה מזאת בחליצ' שאינה אלא מדרבנן שנינו בפ' החולץ החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותי' והיא אסורה בקרוביו וכו' וגרסינן בגמרא איבעיא להו גזרו שניות בחליצ' או לא בערוה דאוריתא גזרו בהו רבנן שניות בחליצה לא גזרו רבנן שניות או דילמא לא שנא וכו' ופירש רש"י בערוה דאורייתא כלומר באשתו דאמה ואם אמה הוו ערוה דאורייתא גזרו רבנן שניות אבל בחליצה דאפילו עריות דידה דרבנן לא גזרו שניות בהן או דילמא לא שנא ואיפסיקא הלכתא שמע מינה גזרו שניות בחליצה שמע מינה וכתבו שם התוספות ומיהו רבי חייא דקתני מניינא קשה דלא תנא בן אחותו וכן אחיו מן האם ויש לומר דלא תנא אלא ארבעה כנגד ארבע' של תורה. הרי לך בבירור דבן אחותו אסור לחלוצתו אע"ג דחלוצה איסור' דעריות דידה אינו אלא מדרבנן כ"ש דבן אחותו יהי' אסור לגרושתו דאיסור עריות דידה הוא מדאורייתא זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק ר׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.