במס' קדושין בדף מח בדבור שלאחר זה הרגיש התוספות כיון דלא גרסינן ואם לאו אינה מקודשת למאי הלכתא אמרו חכמים שמין את הנייר דנראה דכולי עלמא מודו בה לכך ודוקא אליבא דרבנן כו' ופליג ארבי מאיר בפירוש. אמר עוד וא"ת וכו' ועכשיו במה שתירץ הייתי סובר דמאי דקאמר חכמים אם יש בו שוה פרוטה מקודשת ר"ל מקודשת מספק כיון שר' מאיר סבר דאינה מקודשת כלל דאפושי במחלוקת לא מפשינן ולכך הקשה ואם תאמר וכו' ותירץ דשני מיני מחלוקת הם. דרבי מאיר סבר בין שיש בנייר שוה פרוטה בין לא יהיה שוה פרוטה אינה מקודשת כלל ורבנן סברי אם יש בנייר שוה פרוטה מקודשת ודאי ואם אין בו שוה פרוטה מקודשת מספק כך נראה לי יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק כ׳ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
