ועוד אני אומר דאע"ג דקיימא לן דאמירת שכיב מרע עומד במקום קניין בבריא אינו אלא לעניין לומר דברי שכיב מרע ככתובי וכמסורי' דמו ואין צריך קניין שתקנו חכמים כך כדי שלא תטרף דעתו עליו ואין כל זה אלא מדברי סופרים וכמו שכתב הרמב"ם הלכות זכייה ומתנה פרק ח' אבל שנאמר שדבור שכיב מרע יהיה כל כך חשיב כקניין עד שנאמר שכמו שהקניין מחזיק הענין החלוש להשוותו עניין כמו שאמרנו כך אלים דבור שכיב מרע להשוות להחשיב מה שאין בו ממש להשוותו עניין ודאי דלא אמרינן כן והבו דלא לוסיף עלה וטעמא דמילתא שאם אתה אומר כן אין מקום למה שאמר רב נחמן שכיב מרע שאמר ידור פלוני בבית זה לא אמר כלום ואמאי הא קיימא לן כשקנו מהבריא לבסוף מחזיק הקנין הענין ומגופא של קרקע קנו מידו ומהני וכיון שכן הרי דבור השכיב מרע חשיב כקניין ובא הקניין והעניין החלוש מעורבים זה עם זה ובדבור אחד נאמרו ונימא שהדבור ההוא יחזיק העני' להשוותו קניין אלא ודאי שלא נאמרו דברים הללו אלא להצריכו קניין כדי שלא תטרף דעתו והוא מדברי סופרים כמו שכתבתי וכיון שכן אף אם שחשוב הדירה הקדומה מעין המתנה מה שאין הפה יכולה לדבר כמו שכבר כתבתי מכל מקום אין חוזק לכח בדבור השכיב מרע לחזק העניין החלוש והוא הדירה שאין בו ממש והבו דלא לוסיף עליה.
דברי ריבות · חלק קצ״ו סימן כ״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.