נמצא שחוזק וקיום הענין לא בא מצד מציאות העמידה בשד' או בבית אלא מצד לשון המתנה ולכן בשלמא בנדון ההוא שהי' שם קנין מהני דאמרי' דמגופה של קרקע קנו מידו אבל בנדון דידן דקיי"ל דאין אדם מקנה הדירה שאין בה ממש מאי מהני מה שדר שם מקבל המתנ' הלא אין הלשון שאמר המצוה סובל לומר שכונתו ליתן גוף הבית באופן שמה שכתב החכם דאמרינן דגוף השדה הקנה לו ואעפ"י שאין הלשון שאמר משמע כן מדבריו במחילת כבוד תורתו שאין הענין כן אלא שהלשון משמע כן כיון דאיכא קנין בין בעורר בין בעומד אלא דרב יוסף קאמר שלא נפרש כונת הלשון כן אלא כשעמד אבל בעורר לא נפרש הלשון כן באופן שכלל העולה מדברי שקיום וחוזק הענין לא בא שם אלא מצד לשון המתנ' שסובל פירו' חוזק המתנ' אבל בנ"ד שאין הלשון סובל קיום המתנ' אין לנו לעשות יש מאין ולבנות מגדל על אדני תהו ואבני בהו.
דברי ריבות · חלק קצ״ו סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.