דברי ריבות · חלק קצ״א סימן ו׳

ובנדון דידן בדין גמור החרימוהו שיכנסנ' או יפטרנ' בגט דהא משנ' שלימה היא בכתובות פרק שני דייני גזירות הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל תהא יושבת עד שתלבין ראש' אדמון אומר יכול' היא שתאמר אלו אני פסקתי לעצמי הייתי יושב' עד שתלבין ראשי אבא פסק עלי מה אני יכול' לעשות או כנוס או פטור אמר רבן גמליאל רוא' אני את דברי אדמון ואיפסקא הלכתא כאדמון וכן פסק הרמב"ם הלכות אישות פרק כ"ג וכן אבן העזר סימן נ"ב ואין לך חלוקא שתשב עד שתלבין ראשה אלא כשפסק' היא על עצמה אבל האב בין שהלך למדינת הים או מת באופן שאין כאן נכסים כלל וכ"ש כשהאב עומד כאן ויש לו נכסים אלא שהוא אלם ואינו רוצ' לפרוע פשיטא שיכול' לומר או כנוס או פטור וכן נראה מתוך דברי הראב"ד שכתב הר"ן על פי' המשנ' וגם רבינו ירוחם נתיב כ"ג חלק א' וגם כל הפוסקים לא חילקו אלא בפסק' היא על עצמ' אבל כשפסק האב לא חלקו כלל אלא לעולם יכול' שתאמר או כנו' או פטור באופן שעל' בידינו שבדין החרימוהו והכריחוהו לכנו' או לפטור.