דברי ריבות · חלק קצ״א סימן ה׳

גם בזה אין לחוש כלל הלא ידעת אם לא שמעת מה שכת' הרמב"ם פרק ב' הלכות גירושין מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו ולא רצה לגרש ב"ד של ישראל בכל מקום ובכל זמן מכין אותו עד שיאמר רוצה אני ויכתוב הגט ויהיה גם כשר כו' עד ולמה לא בטל גט זה שהרי הוא אנוס בין ביד תוגרמים בין ביד ישראל שאין אומרים אנוס אלא למי שנחלש ונדחק לעשות דבר שאינו מחוייב בו מן התורה כגון מי שהוכ' עד שמכר או עד שנתן אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצו' או לעשות עביר' והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו או עד שנתרחק מדבר האסור לעשותו אין זה אנוס ממנו אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרע' לפיכך זה שאינו רוצה לגרש מאחר שהוא רוצה להיות כישראל ורוצ' הוא לעשות כל המצות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הוא שתקפו וכיון שהוכ' עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר גירש לרצונו וכן כתב אבן העזר סימן קל"ד אבל אנסוהו בדין כגון שהוא חייב להוציא ואינו רוצ' ואנסוהו ב"ד עד שהוציאה הוי גט וכן פסקו כל הפוסקים.