דברי ריבות · חלק קצ״א סימן כ׳

ונדון דידן ודאי שעידי המודעא לא היו עידי הגרושין והגט וכיון שכן מקיים דברי השתי כתות שמתחלה היה אנוס ואחר כך נתרצה באופן שאין כאן מודעא אע"ג דלא ביטל' בפירוש אלא שנתן הגט בשתיק' כל שכן בנדון דידן שבפירוש ביטל המודעא ופסל העדים בכל חיזוקי סופר דפשיטא ופשיטא שאין כאן מודעא כלל לא על אונס ממון ולא על אונס הגוף מכל מה שכתבתי נראה לענ"ד שהבתול' הזאת מרת תמר בת הגביר אביר הרופאים ה"ר יוסף התמרי הי' מותרת לכל אדם זולת כהן להיות שגירושי' היו גרושין גמורים כשרים כדין וכהלכ' ואין בהן נפתל ועקש זולתי עקשות והוללת ורשע ופשע שמואל וינטורוזו המגרש שרצה ובחר ללכת בדרכי חשך לכן ישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד והנני מסכים לכל מה שגזרו עליו חכמי גאוני רבני ויניציא' ופי"ראר וכל גלילותיהן שהם נעשו שותפים להקב"ה במעשה בראשית להיותם דנים דין אמת לאמתו הן בדין הגרושין והן בנידוי שנידוהו ובחר' שהחרימוהו וראוי להיות עוד ידם נטויה כנגדו לשבר מתלעות עול אם עומד במרדו עד ימסור ביד ב"ד כל הכתיבות והחתימות והזיופים ויהיו נשרפים ברחוב' של עיר ויודה עלי פשעו שכל המחלל ש"ש בסתר נפרעין ממנו בגלוי ושב ורפא לו והחכם בענינו המסייעו ומחזיק בידו שהוא התל שהכל תלוי בו כי לאו עכבר גנב אלא חורא גנב תמהתי אם יוכל להתאפק לכל הנצבים עליו וכדומה לי לעת כזאת שב מפשעו לקיים מה שאמרו חכמינו ז"ל אם ראית ת"ח עבר עבירה ביום אל תהרהר אחריו בלילה שמא עשה תשובה שמא עשה תשובה סלקא דעתיך אלא אימא ודאי עשה תשוב' ואם לאו הוא יחוש לעצמו כי הדין והאמת עשו הרבנים והגאוני' אתו והנה שכרו אתו ופעולתו לפניו ולהיות שהחכמי' השלמי' רבני גאוני עולם הבאים על החתום הרחיבו פה האריכו לשון להיתר העלמ' מרת תמר הנז' אשר יש בו די והותר לכן קצרתי וכתבתי מה שנרא' לענ"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.