דברי ריבות · חלק קצ״א סימן י״ט

ועוד יש להבחין ענין שלישי והוא שכתב בהגהה מיימונית פרק עשירי הלכות מכיר' בשם רבינו אפרים וזה לשונו שכתב רבינו אפרים בתשובתו אמר רבא לא כתבינן מודעא אזביני משום טעמא דאין אדם יכול לבטל מה שעתיד לעשות ואחרי כן נותן ואפילו הוא אנוס דכיון דעדים ראשונים ראו אונסו ועשו בפניהם מודעא ואחר כך מכר בפני אחרים בשתיק' וכתבו וחתמו הרי אלו מעידים שהית' מכיר' זו גמורה ושנים הראשונים מעידים שהיה קודם לכן אונס הואיל ונוכל לקיי' דברי כלם דאמור בסוף נתרצה הילכך לא כתבינן מודעא אזביני אלא כי האי מעשה דפרדסא שחותם עדים עצמם שיודעים אנסו אותם הם החתומי' על המכיר' הילכך נראה לומר כל אדם שעושה מודעא על מחיל' או על קניין שעתיד לעשות ואחרי כן מוחל או הקנה בפני שנים אחרי' אין המודעא כלום הרי לך דאפילו במחיל' דהוי מודעא אע"ג דלא הכרנו באונסו מ"מ כשמסר המודעא בפני שנים אחרים לא חשיבא מודעא אף גבי גט דדמי בהא למחילה ומתנה דבגלוי מילתא בעלמא סגי ולא בעי' הכרנו באונסו הוי נמי דינא הכי דכשאין עדי המודעא הם עדי הגט אין המודעא כלום וכן כתב הה"ר יוסף קארו נר"ו בחשן המשפט סימן ר"ה על דברי רבינו אפרים וז"ל ולפי טעם זה הוא הדין לגט דכשאין עדי המודעא הם עדי הגט אין המודעא כלום דכיון דעדי הגט מעידי' על הגט ויש לקיים דברי עדי המודעא שלא יסתרו הכי עבדינן דכי אמרינן במתנ' וגט דבגלוי מילתא בעלמא סגי לבטלם היינו כשעידי הגט והמתנ' הם עידי הגילוי הם לאו הכי לא ובסוף דבריו כתב ולרבא מתנ' וגט שוים שאם עדי המודעא אינם עדי מתנה והגט והמודעא בטלה.