דברי ריבות · חלק ק״צ סימן ג׳

וראיה לזה דבגדולה מזה כתב הרשב"א בתשובותיו סימן תתקי"ו וז"ל שמעון החזיק בקרקע כמה שנים ובא לוי בנו של ראובן ואמר לשמעון מאי בעית בהאי ארעא השיב שמעון מראובן אביך זבינת' והנה שטר המכירה ענה לוי ואמר השטר הוא אינו כלום לפי כאסמכתא כאסמסכתא כי אתה הלוית לאבי מאה זהובים וכתב לך שטר מכירה ומסרו ביד שליש על תנאי שאם לא יפרע עד זמן פלוני שיתן לך השליש שטר המכירה וכן עשה והריני נותן לך המאה זהובים והחזיר לי הקרקע והפירות דאסמכתא לא קניא והדרא ארעא והדרי פירי והשיב שמעון מכירה בלי שום תנאי היתה וזכיתי בקרקע בשטר ובחזקה אלא שאחר מכאן נתפשרתי עם אביך שאם יחזיר לי המעות עד זמן קצוב שאחזיר לו הקרקע על כן מסרתי השטר ביד שליש ואפילו נמסר ביד השליש על הדרך שאמרת אין כאן אסמכתא כיון שקודם השלישות הגיע השטר לידי התנאי הבא לאחר מכאן בהשלשת השטר לא יבטל המכירה וכו' והשיב דבר ברור הוא שהדין עם שמעון ואפי' אין לשמעון עדי חזקה כל ששטר המכירה בידו נאמן שאלו רצה היה טוען שלא הושלש השטר ביד השליש מעולם ונאמן אחר שאין ללוי עדים על זה ואפילו שבועה לא בעי שהרי בודאי תפיסת שטרו שהוא בידו מעידה שהשליש החזירו לו וכו' עד ולפיכך כיון שטען שמעון שלאחר שנגמר' קנייתו נתפשר הוא עם ראובן אבי לוי והשליש שטרו ביד שליש נאמן ואין כאן אסמכתא לבטל קנייתו דהרי זה כאומר לכשיהיו לך מעות עד לזמן פלוני תנם לי והרי קרקעי מכור לך מעכשו לאותו זמן וזה מבואר.