ועוד איכא טעמא אחרינא בנדון דידן לומר דאפילו שמואל מודה דמוקמינן לאישטרילייא הנזכרת בחזקת בוגרת אם נמצאו לה עתה סימנין דעד כאן לא קא פליג עליה דרב ואמר השתא הוא דבגר' אלא כשהיו הקידושין ביום אחרון של הששה חדשים של ימי הנערו' ולכן אין שם שום חזקה לומר מצפרא בגרה אבל בנדון דידן שבשע' הקידושין כבר באה לכלל שטתיה שהיתה בת י"ג שנה הרי היא בחזקת שהביא' סימנין דקיימא לן כרבא דאמר בפרק יוצא דופן קטנה כל שתים עשרה שנה ממאנת והולכת מכאן ואילך אינה ממאנת משום דמחזיקנין לה בגדולה ואף על גב דקאמר ואינה חולצת הני מילי בלא בדיקה אבל בבדיקה חולצת וכמו שאמר שם אבל לחליצה בעי בדיקה. וכיון שיש חזקה כשבא לכלל שנותיה היא גדולה ועכשיו נמצאת גדולה מוקמינן לה בחזקת גדולה משעה ראשונה שבא לכלל שנותיה לכולי עלמא וכן פסק רבינו ירוחם נתיב כ"ב חלק ה' וז"ל ואי לא משתכח בגרות אלא לבתר שית בין דאשתכח בההוא יומא דקידושי שניהם בין דאשתכח ביומא דבתריה כיון דקידושין ומציאת סימנים כולהו בתר משלם שית הוו כולי עלמא מודו דדידה הוי קידושין ולא דאבוה וכן פסק הרא"ש בתשובותיו כלל ל"ג שכיון שהגיע לכלל שנותיו ומשגחינן ביה השתא סימני' מחזקינן ליה בגדול משהגיע לכלל שנותיו והביא ראיה ממעשה דבני ברק בא' שמכר בנכסי אביו וכו' בפרק מי שמת עיין שם שכלל העולה מדבריו דלכולי עלמא כיון שבא לכלל שנותיו מחזקינן ליה בגדול.
דברי ריבות · חלק קפ״ה סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.