ועוד יש לומר דבנדון דידן אפילו שמואל מודה דאוקמינן לאישטרילייא בחזקת בוגרת בשעת הקדושין ואין בקדושין שקבל אביה בשביל' ממש וטעמא דמלתא שכתבו התוספת שם פרק עשרה יוחסין וא"ת אמאי איפלגו רב ושמואל בבה"ג שקידשה אביה בבוקר וקידשה עצמה בערב ניפלגו בקידשה אביה גרידא וי"ל דודאי לא פליגי בקדשה אביה לחודא דבההיא מודה שמואל דאינה מקודשת דאמרינן העמד אשה אחזקת פנוייה כמו שהיתה קודם שקדשה והרי היא בוגרת לפנינו ואין קידושי האב קדושין אבל עתה דקדשה אף היא עצמה ליכא חזקה דפנוי' דממ' נפשך אשת איש היא או משום קדושי אביה או משום קדושי דיד' וליכא האי סברא ומשום הכי פליג שמואל וכיין שכן בנדון דידן שאין כאן אלא קדושי אביה אפילו שמואל מודה דאוקמינן לאישטריליא בחזקת פנוייה אם בדקנוה השתא ויש לה סימנין.
דברי ריבות · חלק קפ״ה סימן ט״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.