עוד שאלה כי טוענים שמעון ולוי ואומרים לראובן לא תקח פי שנים בחצר אלא חלק בחלק והטע' כי החצר היה של אחותינו שייחדנוהו לפרנסתן ואחר כך כשבאו לינשא לקחנוהו מהן במה שנתנו להן ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק וראיה לזה דאמרינן סוף פ' מציאת האשה אמר רבא הלכתא ממקרקעי ולא ממטלטלי לפרנסה וכן כתב הרמב"ם פרק כ' מהלכו' אישות וזה לשונו עישור זה שהוא לפרנסה אינו מתנאי כתובה לפיכך אפילו לפי תקנת חכמים האחרונים אינה נוטלת אלא הקרקע וכן כתב רב אלפס בהלכות אבל פרנסה כדקיימא קיימא וכן הביא אבן העזר בסימן קי"ג וזה לשונו אפילו לתקנת הגאונים שכתובה ותנאיה נגבים ממטלטלים הפרנסה אינה נגבית אלא ממקרקעי וכיון שהחצר מן הדין לאחותנו הוא שמשם היה ראוי ליתן להם העישור אם כן נמצא עתה שלקחנוהו וכל שכן שייחדנוהו לכך שלשתנו כאחד.
דברי ריבות · חלק קע״ז סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.