דברי ריבות · חלק קע״ה סימן ב׳

תשובה תדע כי מתניתין הוא בבכורות פרק יש בכור שאומר הבכור נוטל פי שנים בנכסי האב ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם ואינו נוטל בשבח ולא בראוי כבמוחזק וכו' והטעם כמו שאמר בגמרא דכתיב בכל אשר ימצא לו ופי' ראוי כגון שמת אחד ממורישי אביו לאחר מיתת אביו או מלוה שלא היה עליה משכון ופי' שבח לא מבעיא שבח שהשביחו היתומים דאליבא דכולי עלמא בין לרבנן בין לרבי דפליגי בפרק יש נוחלין על שבח שהשביחו הנכסים מעצמן אי נוטל פי שנים אי לא דרבי סבר נוטל פי שני' ורבנן סברי אינו נוטל פי שני' לא פליגי אלא בשבח שהשביחו הנכסי' מעצמן אבל בשבח שהשביחו היתומים אליבא דכולי עלמא נוטל הבכור חלק כפשוט אם כן בנדון שלנו פשיטא דאינו נוטל פי שנים בשיעור הנכסים של עכשיו לפי שלא הושבחו אלא על ידי היתומים ולא הושבחו ממילא וגם הבתים שבנו בפירוש אמרינן פרק יש נוחלין אבל בנו בתים ונטעו כרמים אין בכור נוטל פי שנים וכמו שאמרו כל הפוסקים אלא אפילו בשבח שהושבח ממילא פליגי רבי ורבנן והלכה כרבנן הילכך בנדון שלנו אפילו הבתים שהיו כבר בנויים קודם מיתת אביהם והושבחו אלו הבתים שעתה הם שוים יותר ממה שהיו שוי' בשעה מיתת אביהם אין הבכור נוטל פי שנים באותו השבח אלא שמין מה שהיו שוין בשעת מיתת אביהם והבכור שנוטל שני חלקים בקרקע יתן מעות לפי מה ששוה שבח חלק השני שנטל בשביל הבכורה ואותן מעו' יחלקו בין כולם וכן כתב הרמב"ם הלכו' נחלות פרק שלישי וזה לשונו אין הבכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביו אלא מעלה אותו השבח בדמים ונותן היתר לפשוט וכן כתב הטור בסימן רע"ח וזה לשונו נוטל שני חלקים כמו שהן עם שבחן ונותן דמים בשביל השבח של חלק הבכורה לא שנא שהשביחו היורשים לא שנא שבחו הנכסים מחמתן.