ופריך ולקיש נקבה לזכר מה זכר בראיות אף נקבה בראיו' ומדאצטריך היקש לרבות ראיות משמע ודאי שאין הסברא מבחוץ כמו שאת' אומר שקירוב הראיות סיבת טומאה וזאת אתא למעוטי זב מימי' משום דלא נימא אין הקש למחצה והוי מרבינן הכל באופן שנראה שלא בא הכתוב אלא לגלות הסברא לזה תירץ ואמר קאי בראיות ממעט ראיות וכו' וכיון שלא בא למעט אלא ראיות ודאי שבא הכתוב לבטל הסברא מבחוץ שהיה לנו שקירוב הראיות סבת טומאה וגזרת הכתוב היא זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי. הצעיד יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק קע״ג סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.