מתניתין מס' ב"ק דף כ"ג פרק כיצד הרגל איזהו תם ואיזהו מועד וכו' קשה דמאי קא בעי איזהו תם דתם הוי כל זמן שלא נעשה מועד בשלשה פעמים הראשונים אבל אחר שנעשה מועד לעולם הוי מועד ולא מהני ליה חזרה ונראה לענייות דעתי הדוחק דדייק הכי מלישנא דקרא וזה שמצינו שבנגיחת שור לשור כתיב או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשום וכו' ולא כתיב ואם שור נגח הוא מתמול שלשום כמו דכתיב בנגיחת שור לאדם אלא שהכונה לומר דאי כתיב ואם שור נגח הוא הוה משמע דהעדתו היה תלוי במציאות היותו נגחן דעד עכשיו היה תם ומשלם חצי נזק ואם במציאות נעשה נגחן הוי מועד ומשלם נזק שלם אבל השתא דכתיב או נודע כי שור נגח הוא משמע שאין הדבר תלוי במציאות הנגיחה כי אם במציאות הידיעה כלומר שאפילו היה בפועל כבר נגחן יש לידע אם עדיין הוא נגחן או אינו נגחן כיצד יהיה זה לחקור ולדרוש אם חזר מנגיחתו או לא חזר משמע דמהני חזרה והא דלא כתביה בנגיחת אדם משום דהוי מלתא דלא שכיחא כדקאמר בגמרא כיון דמתם קטלילן ליה מועד היכי משכחת לה זהו מה שנראה לעניות דעתי. יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק קע״ג סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
