דברי ריבות · חלק קס״ו סימן ה׳

ואם תאמר כיון דבנד"ד איכא שבועה נימא דאלים כח השבוע' לומר דה"ר יוסף הנז' נתחייב על הכל אפילו לא יהיה משמעות הלשון כך ונראה שראוי לומר כך מתוך חומרת השבועה ויש לומר דאין בטענה ובבחינה זו ממש וטעמא דמילתא שהרי כתב הרשב"א בתשובותיו סי' ט' הנשבע לחברו שיפרע לזמן והגיע השמיטה אם נפטר משבועתו שהרי שבועה דאורייתא ושמיטה בזמן הזה דרבנן והשיב דשביעית משמטתו ואפילו בזמן הזה דהפקר בית דין הפקר וכו' והילכך לא נשבע לפרוע אלא כל זמן שהוא חייב לו וכו' הרי לך שכתב בהדיא שבזמן שהוא חייב בפרעון מן הדין בלא שבועה אז אתי איסור שבועה וחייל אפרעון ויהיה עובר משום איסור שבועה אבל אם אין פרעון מן הדין גם אין כאן שבועה אף בנדון דידן כיון שאין כאן תביעה מן הדין גם שבועה אין כאן כי אין חומרת השבועה מוסיף וכולל שום חיוב יותר ממה שמחייב הדין הפשוט בלי שבועה וכמו שדקדק הה"ר יוסף קולון ז"ל שרש פ"א על התשובה הנזכרת וזה לשונו ואף על גב דדבר פשוט הוא דהמלוה את חברו על מנת שלא ישמטנו שביעית אין שביעית תשמטת כדאמר רב יהודה אמר שמואל בפרק קמא דמכות וכן פסקו הרמ"בם וסמ"ג אפילו הכי לא אמרינן נעשה זה הנשבע לפרוע כמתנה שאין השביעית משמטת דאין השבועה מוספת כלום לענין חיוב הממון אלא מזרזת הפרעון באשר הוא שם אף בנדון דידן אין השבועה מוספת חיוב לעמוד עמו בדין במה שאינו חייב מן הדין אלא מזרזת לקבל עליו גזרת הדיינים במה שחייב מן הדין לעמוד עמו בדין.