דברי ריבות · חלק קס״ו סימן ד׳

ואף על גב דקיימא לן דכל לישנא יתירא לטפויי אתא וכמו שפסק ה"ר יוסף קולון שרש עשירי ובנדו' דידן איכא לישנא יתירא שתחלה כתב שנפלו קטטות וכו' בין רבי יעקב מצד אלמנת ר' שמואל וכו' וחזר וכפל ועל תביעות ותלונות אחרות שיש לר' יעקב ולבתו וכו' וחזר ושלש באומרו על כל אופני מיני הפרשים אשר יהיו ביניהם וכו' וכיון שכן לימא דלטפויי אתא לחייבו אפילו בתביעה זו מצד היתומים ליתא דלא אמרי' הכי אלא כשהלשון סובל אותו הדבר שאנו באים לטפויי אבל בנדון דידן אין הלשון סובל שנתחייב אפילו בתביעה מצד היתומים שהרי אין תביעה זו לא מצדו של רבי יעקב ולא מצד בתו אלא אדרבה מנגדו כמו שכתבתי וכיון שאין הלשון סובלו איך אמרי' דאתא לטפויי התביעה ההיא. ועוד דלא אמרינן לטפויי אתא אף על גב דאין הלשון מוכיחו אלא כשאין לנו דבר לקיים הלשון המיותר ההוא אבל בנד"ד אפשר לקיים כל הני לישני יתירי דהא אית ליה לר' יעקב כמה מיני אופני תביעות מצדו כמו שטען בפני בית דין כנגד רבי יוסף חלק אחד מחזקת חצרו שנתערב עמו וגם טענות הלואות שנכסי המת נשתעבדו לו וגם האלמנה אם תרצה לתבוע כתובתה או מזונות וזו כונת אופני מיני הפרשים אשר ביניהם שכתוב בקומפרומיסו לפי שהם הפרשים דשייכי ביניהם אבל תביעת הנכסים מצד היתומים לא שייך ר' יעקב ולא האלמנה בתביעה זו כלל וכיון שתביעה אין כאן חיוב שבועה אין כאן.