ואחר שנתאמתו שתי הקדמות אלו נתחייבה התולדה בנדון דידן שאין כח באנשים הקהלות לכוף לאנשי הקהל ההוא לקבל גזירתם והסכמתם וזה שמאחר שמימי עולם ושנים קדמוניות היתה הסכמתם ומנהגם להיות כל קהל וקהל נפרד בפני עצמו בהסכמותיהם ומנהגם אלא שעתה מקרוב נתחברו ונתקבצו הקהלות להיות לעם א' וזה לא היה בסתם בלי זמן אלא דווקא לזמן שנה אחת ולא יותר כמו שכתב בשאלה וכיון שכן נמצא שבתשלום הזמן ונשלם אותה השנה ממילא עברה ההסכמה ונתבטל החרם ואין צריך שום היתר ועתה כשבאים הקהלות לכוף לאנשי הקהל להיות בחברה אחת מאיזה כח באים אם מכח ההסכמה שהסכימו כל הקהלות וגם הקהל הזה יחד כבר נתבטלה אותה ההסכמה ממילא ואם באים מכח שרוצים עתה לחדשה להיות כאחד והם הרבים כבר כתבנו שכל קהל וקהל הוא כעיר בפני עצמו וכמו שאנשי עיר אחת אין להם כח לכוף אנשי עיר אחרת גם אין כח לאנשי הקהלות אף על פי שהם רבים לכוף לאנשי הקהל א' שהם קהל בפני עצמו אף על פי שהם דרים בעיר אחת ואין כאן משום לא תתגודדו שהם כשתי בתי דינין שגם בתוך אנשי הקהל הזה איכא כמה בעלי תורה שתורתם אומנותם כמו שנודע וגם בא בשאלה שהם אנשי שם וחשובים.
דברי ריבות · חלק קס״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.