דברי ריבות · חלק קס״א סימן א׳

שאלה שטר צוואה שכתב בה וזה לשונו עוד אמר ראובן שכיב מרע שיהיו אפטרופסי' בנכסיו שמעון אחיו ולוי שותפו ועוד אמר שלהיות שלוי הוא שותפו זה שנים רבות ולא בירר נכסיו כמה הם לכן אמר שהוא מאמינו בכל אשר יאמר הוא בנפשו וביהידותו בלי שום ערעור ופקפוק עליו כלל אלא כל מה שיאמר לוי הנז' על הכל יהי' נאמן עכ"ל. ואחר שנפטר ראובן הנז' הלך שמעון אחיו אצל לוי לבקש ממנו חשבון הנכסים אשר בידו מראובן כדי שיהיו נושאים ונותנים בהם שניהם ולוי דחה אותו בדברים מיום ליום ומחודש לחודש שנים עשר חדשים וכאשר ראה שמעון הנזכר כך קבץ מעמד פרנסי ומנהיגי הקהל על זה וגזרו עליו שיתן החשבון לפני קצת חשובי העיר ולא שת לבו גם לזאת עד שעבר' עוד שנה אחרת ועתה בא לוי והביא החשבון כתוב מכתיבת ידו והרא' בחשבונו שהיה בידו מעט מזער מנכסי ראובן הנזכר וטען שמעון הנז' שלא האמינו אחיו רק אדעתא שיברר תיכף הנכסים אחרי מותו כאשר ימצאו כתוב בפנקס השותפות ולא שיעבור כל כך זמן עד שיוכל לתקן ולעשות פנקס כרצונו והדבר מוכח במה שמינהו אפטרופא עמו בנכסים כדי שישאו ויתנו שניהם יחד ועוד שעבר על גזירת מנהיגי הקהל ודאי שלא האמינו לכל זמן ועוד שבתוך החשבון נמצא כתוב שנאבדו בספינה א' סך שלשים אלפים לבנים ונתברר בבירור שלא נאבדה והוחזק כפרן וכיון שהוחזק כפרן בזה לא יהיה נאמן עוד בשום פרט ושאל עוד שמעון אם יוכל לוי מכח נאמנותו שלא יחרימו חרם סתם ועוד שאל כי לוי נתן מעות בהקפה לבנו ולקח מידו משכון אסטיס הנקרא הינדי וכאשר ראה שקפצו על בנו בעלי חובין נתן לו האסטיס לפרוע חובותיו ולקח ממנו משכון אחר אם פשע בזה להיות שהאסטיס היה נמכר יותר במהרה ועתה יעבר זמן רב אף על פי שהחוב בטוח במשכון וכן אם שינה לוי בזמן השותפות בדבר דמסתמא הוה קפיד ראובן חבירו אם יהיה חייב בהפסד שגרם בשנויו או לא.