אף כאן בנדון דידן הרי מסר מודעא ראובן על כל הבטולים ואף על פסול העדים והכירו העדים באונסו נמצא שאין בפשרת ראובן כלום ויכול לתבוע תביעתו כל שכן דבנדון דידן דמין למתנה שאין כאן אלא מחילה שמחל לראובן ממה שהגיע לחלקו וזכותו בשביל שיתן לו שמעון איזה דבר ויודה לו מה שיש בידו דבהא ודאי גלוי מלתא בעלמא שאינו מוחל מדעתו מהני לבטל מחילתו כל שכן בנדון דידן שמסר מודעא והכירו באונסו ומסר גם כן מודעא על כל הבטולים ופסול העדים דפשיטא ופשיטא דלא מהנייא ביטול אפילו לפי סברת הרא"ש דסבר דאם כפהו לבטל מודעא מהני הביטול וכמו שכתב הטור סימן ר"ה דעד כאן לא קאמר הרא"ש אלא במכר אבל במתנה ומחיל' לא. כלל העולה דבהא סלקינן ונחתינן שאין בביטול זה ממש והמודעה עומדת על תלה ויכול ראובן לתבוע ולטעון טענותיו נגד שמעון כבתחיל' אלא שעבר על שבועת שוא וכמו שפסק החכם השלם הפוסק נר"ו זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי. הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה:
דברי ריבות · חלק קנ״ט סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.