וכיון דבנדון דידן ראובן זה מסר מודעא קודם שכתב שטר הפטור הן על מציאו' הפטור הן על פסול עדי המודעא הן על בטול המודעא וכו' והעדים מעידים שהכירו באונסו כמו שכתוב בשטר המודעא ודאי שאין בביטול זה ממש ושטר המודעא נשאר קיים וראובן זה יכול לתבוע ולטעון נגד שמעון כבתחילה וזה ממה נפשך אי חשבת לנדון דידן בפשרה דהוי דומיא דמכר וכמו שכתב הרמ"בם פרק עשירי הלכות מכירה הא איכא רב האי והר"מה דסברי דאף על גב דביטל מודעא לא מהני ביטול עד שיעידו העדים שידעו בסילוק אונסו כמו שהביאו חו"מ סי' ר"ה ואף אם נרצה לומר דמהני ביטול המודעא כמו דמהני סילוק האונס מכל מקום בנדון דידן כיון שמסר מודעא על כל הבטולים שיבטל אין כל הבטולים כלום וכמו שכתב נמקי יוסף פרק חזקת הבתים וז"ל הילכך כל היכא דמסר מודעא על כל הבטולין וידעי' באונסיה לא הוו זביני וכן כתב הרמב"ם פ"י הלכות מכירה ואף על גב שכתב הרש"בא שאם פוסל עדי המודעא מהני הביטול דשוינהו לנפשיה כעדים פסולי' הרי כתב הר"נבר שם שאם מסר מודעא אף על פיסול העדים אכתי לא מהני שאף על פיסול זה מחמת אונסו הוא שפוסל אותם וכבר קדם ומסר מודעא על זה ולפי' נראה לו דכל היכא דידעינן באונסיה ומסר מודעא על המכר ועל כל הבטולי' שיעשה ואף על פיסול העדים הרי המכר בטל ואין לו תקנה ע"כ.
דברי ריבות · חלק קנ״ט סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
