תשובה דע לך אם לוי לקח מיד שמעון בעל חובו חפץ שהו' ידוע שהוא של ראובן לאו כל כמיניה וצריך להחזירו לראובן אבל אם אין ידוע בודאי שהוא של ראובן לאו כל כמיניה דראובן לומר שלי ואף אם המלה אם מיותרת שמעון מודה לו כי כל הנמצא ביד אדם אינו מחזיקין אותו בחזקת שלו עד שיתברר בעדים שלא היה שלו והודאת שמעון אינ' כלום להוציאה מיד לוי וכו' הרי שהודאת שמעון לא חשיב לחוב ליהוד' אפילו היה יהודה תופס המעות ההוא מיד שמעון בע"כ כ"ש בנדון דידן ששמעון עצמו נתנו לו ליהודה מדעתו בחזקת שהוא שלו וכמו שהי' כתוב שטר החוב ההוא על שמעון דפשיטא ופשיטא דלא מפקינן המעו' מיד יהודה בשביל כתיבת יד שמעון שכותב שהחוב ההוא הוא מפקדון ראובן דמאי אולמי' דהאי מהאי ומאי חזית דסמכת אכתיבת ידיה סמוך אמעש' דמעש' רב שמסרו מדעתו החוב ההוא ליהוד' בחזקת שהוא שלו ואחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן לומר שגזל לראובן ופרע ליהוד' כ"ש שאפשר לקיים שניהם שמתחלה כשכתב כן היה שהיה של ראובן ואח"כ פרע לו חובו ממקום אחר ונשאר החוב ההוא לחשבון שמעון ולכן מסרן ליהוד' סוף דבר בהא סלקינן ונחתינן שהדין עם יהודה ואין לו לראובן כנגדו טענה קטנה או גדולה כפי מה שנרא' לע"ד ואמר לי לבי.
דברי ריבות · חלק קנ״ז סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.