תשובה אף על גב דגרסינן בקמא פרק הגוזל בתרא איתמר גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקפו לא עשו בו תקנת השוק דאמרינן לאו אדעתא דהנהי יהיבת ליה מידי ופסק הגמרא דכן הלכתא דגרסי' שם והלכתא בכלהו עשו בו תקנת השוק לבד מגנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקפו באופן שמטעם זה היה נראה לומר שחייב יהודה להחזיר המעו' לראובן כיון שהודה שמעון שהחוב ההוא הי' של ראובן וגנבו ממנו ופרע בו ליהודה וכמו שפסק הה"ר מאיר הביאו המרדכי פרק הגוזל בתרא וזה לשונו נשאל לרבינו מאיר על ראובן שהפקיד פקדון ביד שמעון ובא לוי ותפס את הפקדון מיד שמעון בעבור החוב ששמעון חייב לו לראובן אמר לו מה לך אצל ממוני ושמעון מודה דהממון של ראובן והשי' נרא' דבר פשוט דלוי חייב להחזיר הממון לראובן וכן פירש ריב"א פ' איזהו נשך גבי הנהו זוזי דיתמי היכי עבדינן להו וכו' אבל דבר מסויים לא דילמא פקדון נינהו ואתי מאריה ויהיב סימנא ושקיל ליה וכו' ומה שנסתפקת משום דכיון דשמעון חייב באחריות בפשיעה שפשע שהי' לו ליזהר דלו לא היה תופסו יכול לומר של שמעון אני תופס הא ליתא שהרי קיי"ל גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקפו לא עשו בו תקנת השוק וצריך להחזיר לבעלי' בחנם ורואה אני שהדברים ק"ו ומה התם שפרע לו הלוה מדעתו זה החפץ צריך להחזיר כ"ש בנדון זה שלקח החפץ בעל כרחו ובאיסורא אתא לידי' כ"ש שצריך להחזיר בחנם.
דברי ריבות · חלק קנ״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.