דברי ריבות · חלק קנ״ה סימן ב׳

תשובה אחרי ראותי דברי השאלה והענינים הנלוים אליה והקומפרומיסו וגזרת הדיינים ופסקי החכמים השלמים נר"ו על הענין הנזכר אמרתי שנעשו שותפים להקב"ה במעש' בראשית על היותם דנים דין אמת לאמתו ועם היות שנמוקם עמם ודבריה' חיי' וקיימים וחזקים כראי מוצק מ"מ כדי שלא להשיב פני השואל ריקם אענה אף אני חלקי וזה דאיכא למידק בנדון דידן היכי דמי אי דאיכא סהדי דקא מסהדו שהובררו לוי ויהוד' הדיינים הנז' לדין ולגזור על כל מה שגזרו בין בתחילה בין בסוף ודאי דלאו כל כמינ' דחנה הנזכר' לומר לזה בררתי' ומיניתים לדיינים ולזה לא בררתים ואי ליכא עדים אלא שטוענין כן היורשים הנז' ודאי דלאו כל כמיניהו אלא תשבע חנה הנז' שלא קבלם לכך והיא נאמנת אפי' אם הדיינין מכחישין אותה וכמו שכת' חו"מ סימן כ"ב משום דחשיבי נוגעים בדבר בענין מנויי' וברירת' לדייני' ואם עידי הקומפרומיסו מעידים כך מתוך דברי הקומפרומיסו שנראה להם שכך משמע מתוכו ודאי דלאו כל כמינייהו להעיד ולפרש דברים הכתובים בשטר דהא ק"ל יד בעל השטר על התחתונ' בכל לשון דמשתמע לתרי אנפי כדאית' פרק גט פשוט ובנדון דידן כיון שבאו היורשי' לחייב את חנה הנזכרת שתקבל גזרת הדיינים מכח שטר הקומפרומיסו ולשון השטר משמע לתרי אנפי אם קבלום עליהם לדיינים על כל מה שירצו לגזור ויעלו על רוחם או דוקא אצל חזרת הבתים או ערכם ושוויין ודאי דאמרינן יד בעל השטר על התחתונה ונפרש שלא קבלה חנה הנזכרת לדיינים הנז' כי אם לדון בענין חזרת הבתים או ערכם לבד שהרי כתב מהרי"ק שרש ז' דאפילו היכא דלישנא משמע קצת כדברי בעל השטר אמרינן יד בעל השטר על התחתונ' כל שכן בנדון דידן דלישנא דשטר הקומפרומיסו לא משמע אלא כדברי חנה הנז' שלא קבלה ללוי ויהודה הנז' לדייני' ולא התחייבה לגזרתם אלא לענין חזרת הבתים או ערכם ולכן כיון שגזרו שתתן חשבון עזבון שמעון ובכללו יכנסו הבתי' שוב אין להם לדון ולפשר כי כבר נשלם מינויים וחלף הלך לו.