דברי ריבות · חלק קנ״ב סימן ד׳

וא"ת זו אינה ראיה שאם אמרו שנאמנת להכשיר בנה אפי' שאינו בחזקת כשרות הוא מפני שאם היו מחמירין עליו מלבא בקהל אין לו תקנה לא בכשר' ולא בממזרת אבל בהיא עצמה אע"פ שיש לה חזקת כשרות הואיל ויש לה תקנה שתנשא לישראל לא תנשא לכתחלה לכהן כדתנן פרק קמא דכתובות אמר רבי יוסי מעש' בתנוקת שירדה למלאת מים מן המעין ונאנסה אמר רבי יוחנן בן נורי אם רוב העיר משיאין לכהונ' הרי זו תנשא לכהונה ומוקמינן לה בגמרא בדאיכא תרי רובי רוב סיעא ורוב העיר וכן פסק הרמב"ם פי"ח מהלכות איסורי ביא' כ"ש בנדון שלנו שאינו אלא לסלק שם פגם מעליו דלענין דינא אין נפקותא והרי הוא כאחד משאר העם וי"ל שכבר אמרו בגמ' דבעינא תרי רובי משום דמעלה עשו ביוחסין ועוד דסוגיא דקאמר דבעינן תרי רובי מיירי בשאינה טוענת לכשר נבעלתי וכמו שכתבו התוספו' לפי שיט' אחת וכן כתב הרמב"ן והרשב"א וכן פסק הרא"ש בפסקיו דפ"ק דכתובות אבל בטוענת ברוב אחד סגי ואפי' לכתחלה ואפי' שנאנס' שלא היתה ברשותה להיות בודקת ומזנה ואם כן בנדון שלנו נאמר בודאי שאין בו שום פגם לפי שכיון שטענה מעלה עשו ביוחסין אין כאן שאפי' שנאמר שיש בו פגם אינו פסול ליוחסין ועוד שבנדון שלנו היא טוענת בריא שבאישו' נבעלה לו ועוד שברשותה היתה שלא נאנסה והיתה יכול' להיות בודקת ומדקדק' במעשיה ועוד שכמו שיש חזקת כשרות לאותה התנוקת השנייה במשנה גם לולד שבנדון שלנו חזקת כשרות דחזקה אין אדם בועל בעילתו בעילת זנות א"כ ברוב אחד סגי להיות נאמנת וכאן יש רוב אחד שרוב האנשים אינן בועלין בעילת זנות אלא באישות ושדינן ליה בתר רובא ואפי' לדברי הרמב"ם ז"ל שכתב פי"ח מהלכות אסורי ביאה דאפילו בטוענת בעינן תרי רובי כבר כתב משום מעלה עשו ביוחסין וכאן לא שייך האי טעמא וכ"ש דבנדון שלנו איכא עד אחד שמעיד כדבריה וכתיב' יד החכם מקבלת עדות שהעידו בבירור לפניו דעדיף מרוב אחד וכל אלו הדברים שכתבתי הם צריכים אם נאמר דהלכתא כהרמב"ם דסבר שהבא על הפנויה לשם זנות לוקה מן התורה לפי שבעל קדשה כמו שכתב פ' א' מהלכות אישות באופן שהנדון שלנו הספק יש לו יסוד מהתור' אבל לפי סברת הראב"ד ושאר הפוסקים דסברי שהבא על הפנוי' אין איסורו אלא מדרבנן פשיטא שהיא נאמנת לסלק פגם מעל בנה זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי: