דברי ריבות · חלק קנ״ב סימן ג׳

וליכא למימר נהי דעבידי אינשי דמקדשי בצנעא אבל לא עבידי אינשי דנכנסין לחופה בצנעא לפי שברכת חתנים צריך עשרה כדאמרינן בכתובות פרק קמא מנין לברכת חתנים מן התורה בעשרה דכתיב ויקח בועז עשרה אנשים וכן פסקו הפוסקים והביאו אבן העזר סימן ס"ב ואם איתא דזאת האשה נשאת בוודאי קלא אית לה דבמקום עשרה איכא קלא דזאת אינה קושיא שהרי הרא"ש כתב דאפילו ברכת ארוסין בעינן עשרה שכתב בפסק דכתובות פ"ק וז"ל כתב רב אחאי דברכת ארוסין בעשרה וה"ר שמואל הנגיד נחלק עליו ואמר שאין צריך אלא לברכת חתנים בלבד שלא הזכירו עשרה אלא בה ועוד הרי קדושין בפני שנים ואתה מצריך עשרה מי' נראה דברי רב אחאי דלמאי דילפינן מבועז הרי בועז עשה גם ברכת ארוסין בעשרה ולמאי דילפינן מבמקהלות גם ברכת ארוסין על עסקי מקור בא דאי אפשר לישא בלא ברכת ארוסין ודי לשנים בקדושין ובברכה צריך עשרה וכן הביאו אבן העזר סימן ל"ד הרי שכתב דלארוסין צריך עשרה ועם כל זה אמרינן דעבידי אינשי דמקדשי בצנעא בנשואי נמי אמרינן הכי וכל שכן שאין צריך עשר' אלא לברכה כמו שאמר הכתוב במקהלות ברכו וכו' וברכות אינן מעכבות שאף על פי שנשא ונכנס לחופה ולא בירך הרי היא כנשואה גמור' וכן כתב הרמב"ם בהלכות אישות פ"ו והביאו אבן העזר סימן ס"ב וכיון שכן הוא לא ראינו שנשאת אינה ראיה וכי היכי דאמרינן דנאמנת באומרת לכשר נבעלתי ואפילו להכשיר הולד לבא בקהל ואפי' ברוב פסולין אצל' ולנשא לכהונה אע"ג דלית ליה חזקת כשרות וכן פסק הרמב"ם פרק ט"ו מהלכו' אסורי ביאה אף כאן כשאמרה באישות נבעלתי נאמנת נאמנות גמורה בפי' לענין זה ר"ל לסלק מבנה כל פגם.