וגם לפי הדין זכה היורש דתנן בכתובות פרק הכותב כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן בחיי' ובמותי' אינו אוכל פירות בחייה ואם תיבת ואם כפולה במקור מתה אינו יורשה ואוקימנא למתניתין בכותב לה ועודה ארוסה ולכך מועיל וכדרב כהנא דאמר רב כהנא נחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר מתנה עליה שלא יירשנה פירוש כלומר שעכשיו בשעה שמסתלק ממנה אינו ראוי ליורשה בירושת הבעל קודם נישואין אדם מתנה עליה שלא יירשנה אבל אחר שנשאה תנאו בטל ויירשנה וכן פסק הרמב"ם פרק כ"ג הלכו' אישות וכיון שכן נמצא שתנאי זה שכתב הירושלמי אלין דכתבין לנשיהן אי מיתה בלא בני כל מאי דיליה תהדר לבי נשא תנאי ממון הוא וקיים לא משכחת לה אלא בכותב לה ועודה ארוסה ומאותה שעה נסתלק הבעל מחלק ירושתו ובאותה שעה מסרה האשה ליד בעלה נכסיה על תנאי שיזכה בהן יורשה אחר מותה נמצא שמאותה שעה זכה היורש ואין כח ביד האשה לבטל תנאה ולתת הנכסים לאחר לפי שכבר יצאו מרשות' ונכנסו ליד בעלה על תנאי שיזכה בנכסים ההם יורשה וכן פסק הרמב"ם הלכות זכייה ומתנ' פרק ד' שכתב המזכה לחבירו מתנה על ידי אחר כיון שהחזיק בה אחר כגון שמשך המטלטלין או הגיע שטר הקרקע לידו או החזיק בקרקע זכה חבירו אף על פי שלא הגיע המתנה לידו ואין הנותן יכול לחזור בו אף כאן בנדון דידן כיון שבאו הנכסים ליד הבעל בתנאי שירש היורש אין כח ביד האשה לחזור בה כל שכן בנדון דידן שמשעה ראשונה בא שטר הכתובה ליד היורש ממש הזוכה בנכסים.
דברי ריבות · חלק קנ״א סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
