דברי ריבות · חלק ק״נ סימן ד׳

הרי שמן הדין הגמור חייב ראובן לשלם ללוי כל שכן שהיודע נסתרות יודע מה טיבו של עדות זה שהרי מכחישין העדים טענת ראובן שראובן טען בבית דין שההמחא' הראשונ' אצל יששכר לא הית' עמו אלא עם חבירו יהודה ולכך לא נזכר מהמחאה ההיא ולא עיכב ביד שמעון כשהמחהו אצל לוי להיות שהוא לא נמצא בשעת ההמחאה הראשונה והעדים מעידים שנמצא שם ראובן ושלא היתה המחא' לבד במעמד שלשתן עם יששכר כמו שטען ראובן שלא היה שם קנין כי אם שנטל הקניין מראובן ויהוד' וגם מוד' ראובן עכשיו שכתבו שטר חוב על זאת ההמחא' וכיון שכן איך יעלה על הדעת שלא נזכר ראובן מההמחא' זאת בתוך שנים ושלשים יום לעכב ביד שמעון שלא יחזור להמחותו על אותו חוב עצמו אצל לוי ועוד כשבא לבית דין איך עמד בדין יותר משמונ' ימים ולא זכר טענ' זו וטען טענ' גרוע' שהיה חייב לו שמעון ממקום אחר והוציא שטר לאמת טענתו שכתוב בו שחייב שמעון ליהוד' שותפי וראובן לא הוזכר שמו בו לכן מכל מה שכתבתי כמה וכמה אמתלאות מוכיחות גמרתי אמרתי שחייב ראובן לשלם ללוי ששי' וארבעה פרחים חאריגי"ש וכמו שהארכתי וכתבתי כמה ראיות שהדין אמת ואין בו נפתל ועקש לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.