ותירץ וחידש וקאמר שמחו בשתות עצמה כלומר כשנשאלה השאלה ההיא דלקמן בבית המדרש כשהיו מבחיני' ביטול מקח בכדי שיראה היו מבחינים לישב שמחו דקאמר במתניתין דפליג רבי טרפון בשתות עצמה וכשהיו מבחינים דביטול מקח לרבנן לעולם חוזר לא היו צריכין לכך דניחא להו שמחו וחזרו נמי ניחא בבחינת ביטול מקח לא שכיח ולכך לא נפשטה השאלה ההיא בבית המדרש ומ"מ יש מקום לסברתי זאת לומר משתות ועד שליש לרבי טרפון כשתות עצמה לרבנן אלא שאפשר לאומרו דרך כלל ושתות בכלל ורבנן ורבי טרפון שקולי' הם בשתות עצמה או אפשר לומר משתות ועד שליש וכו' ואין שתות בכלל דלרבי טרפון הוי מחילה באופן שגם בסברתי זאת אתי שפיר דלא נפשט הבעיא ההיא וגם לא תפשוט בעייתי זאת דפחות משתות לרבנן אי הוי לאלתר מחילה או בכדי שיראה זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק קמ״ו סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.