ועתה עם הקדמה זו אפרש שיטת הגמרא דפריך אי הכי במאי שמחו וכו' וזה שכונת המקשה היא בזה האופן אני יודע שנשאלה בעיא בבית המדרש אי בטול מקח לרבנן לעולם חוזר או בכדי שיראה לתגר ולקרובו ובעיא זו לא נפשטה משום דמתישב המשנ' שמחו וחזרו הן שנאמר דביטול מקח בכד שיראה לתגר ולקרובו הן שנאמר ביטול מקח לרבנן לעולם חוזר שהרי תירצו למאי דהוה קשיא להו אי ביטול מקח לרבנן לעולם חוזר אמאי חזרו תירצו ואמרו ביטול מקח לא שכיח באופן שהביא במקומה עומדת ולא נפשטה ולכן כיון שלא נפשט' זו היא הוכחה גדולה שאין מקו' לסברתך לומר משתות ועד שליש לר' טרפון כשתות עצמה לרבנן וזה דאי אמרת בשלמא דפחות משליש לרבי טרפון כפחות משתו' לרבנן ניחא דלא נפשטה הבעיא ההיא בבית המדרש משום דניחא שמחו וחזרו הן שנאמר ביטול מקח בכדי שיראה לתגר ולקרובו הן שנאמר ביטול מקח לרבנן לעולם חוזר וכמו שפירשו התוספו' בפירוש ההלכה בתחלת דבור אי אמרת בשלמא פחות משתות וכו' ונהי דאין מקום לשאלתך אי פחות משתות הוי לאלתר מחילה או כדי שירא' וכו' דפשיטא דלא הוי מחילה אלא בכדי שיראה וכו' אלא אי אמר' משתו' ועד שליש לרבי טרפון כשתות עצמה לרבנן ניחא דיש מקום לשאלתך אי פחות משתות הוי מחילה לאלתר או כדי שיראה וכו' אבל קשיא דלמה האי בעיא דמיבעיא לן לקמן דביטול מקח אי לעולם חוזר או בכדי שיראה ולא נפשט בבית המדרש משום דניחא להו שמחו וחזרו הן שנא' בכדי שיראה וכו' הן שנאמר ביטול מקח לעולם חוזר בבחינה זו שתירצו ביטול מקח לא שכיח ולכך חזרו ולפי סברתך זו למה לא נפשט' תפשוט דלעולם חוזר דאי בכדי שיראה וכו' אמאי שמחו.
דברי ריבות · חלק קמ״ו סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.